לגדול בלי עונשים

כאשר ילד נענש נוצרות אצלו תחושות השפלה, מבוכה, חוסר אונים ופחד. הוא לא שולט במצב והוא חש "מובס". תחושות שאט אט יוצרות שבר באמון מול ההורה ומאבקי כוח בהמשך. אז מה אפשר לעשות? איך אפשר לגדל ילדים בלי לתת עונשים?




לגדול בלי עונשים

לפני כמה ימים שאלתי את אבי על ההורים שלו. הוא סיפר לי כל מיני דברים מטופשים שהוא עשה בילדות שלו. זה היה מאוד משעשע לשמוע, עד לרגע שבו סיפר לי מה היו התוצאות: אמו הכתה אותו עם כף עץ, ואביו היה משתמש בחגורה.

החוק כיום אוסר על עונשים פיזיים. אבל יש עוד הרבה דרכים להעניש, והרבה מאוד הורים משתמשים בעונשים ככלי לחינוך הילדים. "אין יותר מחשב היום!", "אתה לא מקבל היום יותר חטיפים ", "אם תמשיך להתנהג ככה אתה לא הולך לחברים שלך". עונשים נועדו להסביר לילדים שההתנהגות השלילית לא משתלמת וכדאי להם לעשות את מה שאומרים להם. ייתכן שלטווח הקצר העונש יעבוד, אבל זה לא באמת מתקן את ההתנהגות הלא הרצויה. זה מלמד את הילד שאם תופסים אותו עושה משהו רע אז הוא ייענש, אבל אם לא תופסים אותו... אין כל בעיה.

זה לא מלמד את הילד איך לקבל החלטות בעצמו, בלי בקרה חיצונית. בגיל מבוגר יותר, האנשים האלה יוצאים אל העולם עם הבנה שעבירה על החוק זה רע רק אם תופסים אותם. לכן אנו רואים אנשים עוברים על המהירות המותרת או עוברים באור אדום, אנחנו רואים אנשים זורקים זבל ברחוב, ואנשים שלא מדווחים על הרווחים שלהם למס הכנסה.


אז מה כדאי לעשות כדי לשנות את העתיד של הילדים שאנו מחנכים?


1. להבין

צריך להבין שלילד יש צרכים. הוא לפעמים לא ישן מספיק, לא אכל מספיק, היה לו יום ארוך, מישהו הציק לו בגן או שהוא קיבל מכה. הרבה דברים יכולים להעמיס על המערכת הרגשית הלא בשלה של הילד, והוא צריך לפרוק זאת בדרך כזו או אחרת. לפעמים בצעקות, לפעמים בהשתוללות, ולפעמים יכה את אחיו הקטן.


שלב ראשון בטיפול בבעיה היא: להבין את הסיטואציה. ננסה להבין מה הניע אותו ואלו רגשות הוא חווה כרגע.


2. לשקף

להעניש את הילד ולשלוח אותו לחדר לא יהיה אפקטיבי במיוחד במצב של עומס רגשי - כאשר הילד כועס, מתוסכל, מאוכזב או פגוע. זה גורם לו להרגיש ש: "עכשיו גם ההורים שלי לא מבינים אותי".

מה שעשוי לעזור זה לשקף לו את הרגשות שלו: "אני רואה שאתה כועס/עצוב/עצבני/מתוסכל כרגע". להציע חיבוק. הילד יראה שההורים מבינים אותו, שהוא לא לבד.


3. לתת תשומת לב


ילדים מחפשים את תשומת הלב שלנו ההורים. הם רוצים להיות איתנו, לבלות איתנו, ללמוד מאיתנו המבוגרים. הרבה פעמים אנחנו ההורים מוצאים עצמנו עסוקים מדי, טרודים, לא פנויים להיות עם הילדים. כמורים אנחנו מוצאים עצמנו עמוסים מכמות הילדים בכיתה ולא מסוגלים לתת תשומת לב לכל ילד וילד.

הילדים, מצידם מחפשים למשוך את תשומת הלב, לקבל חיזוקים, להרגיש משמעותיים. הם יעשו הכל כדי למשוך את תשומת הלב, אפילו במחיר של עונש. כי עונש זו התייחסות – וזה עדיף על חוסר התייחסות.

אז כדי להימנע מהמצב הזה, כדאי להקצות זמן איכות עם הילד בתדירות קבועה. הילד ידע לצפות לזמן הזה ביחד וידע שרואים אותו, מעריכים אותו ואוהבים אותו. הוא ידע שאין צורך למשוך את תשומת הלב, כי הוא יקבל אותה בכל מקרה בזמנים הקבועים שלכם יחד.


4. לתת חיזוקים חיוביים

בהמשך לסעיף הקודם, כאשר מתייחסים לילד רק כשהוא עושה דברים רעים (ע"י עונש) אז הוא ימשיך לעשות דברים רעים כדי להמשיך לקבל את היחס. אם נתייחס בעיקר לדברים הטובים, זה יעודד את הילד להמשיך לעשות דברים טובים. זה לא אומר לא להתייחס להתנהגות לא טובה. אפשר ואף כדאי להתייחס. אך כדאי מאוד לשים לב ואף לתת חיזוקים חיוביים על דברים טובים שהילד עושה.


5. להסביר

לפני שנים אחדות הרצה בפנינו קצין בכיר בצבא. הוא סיפר לנו, שיום אחד הוא לקח את הבן שלו מהגן, אחרי שהם עברו שיעור על איך לעבור את הכביש. הילד רצה להדגים לו איך חוצים את הכביש. הפנה את ראשו שמאלה, ימינה, שוב שמאלה והתחיל לחצות את הכביש. למזלו של הילד, האבא עצר אותו, כי בדיוק אז עברה מכונית וכמעט דרסה את הילד. הסבירו להם מאוד יפה בגן איך לחצות את הכביש, אבל לא קשרו זאת להמצאות המכוניות בכביש.

לכן, כאשר אנחנו אומרים לילדים מה לעשות, כדאי גם להסביר למה לעשות את זה. זה ייתן לו את הסיבה הפנימית לעשות את הדבר הנכון. אם הילד מבין למה לעשות משהו זה יעורר בצורה משמעותית יותר את שיתוף הפעולה.

האמירות שאנחנו אומרים לילדים בגיל צעיר הם הקולות הפנימיים שהם ישמעו לאורך החיים שלהם. אנחנו מעניקים להם את העקרונות והערכים שלנו שילוו אותם גם שאנחנו לא נהיה שם.


6. השלכות


לדברים שאנחנו עושים יש השלכות. אם הילדה אינה מוכנה לנעול נעליים כדי שנצא לטיול או לגן השעשועים אז לא יוצאים. ההסבר הוא שאם אינה נועלת נעליים היא לא תוכל ללכת כי המדרכה חמה מדי ויתכן שיש גם שברי זכוכית או מסמרים שעלולים לפצוע. לבחירות שלנו יש השלכות טבעיות וחשוב להסביר את ההשלכות הללו. הרבה פעמים אין קשר בין האירוע לבין העונש. כמו למשל "בגלל שלא התנהגת יפה - אין טלוויזיה לשבוע". אבל כשאנחנו מדברים על השלכות, יש קשר ישיר בין האירוע לבין הפעולה שקורת. אם לא נועלים נעליים לא הולכים לגן שעשועים – זה מאוד ברור לילד ו מאוד קל לו לחזות מה יקרה. זה נותן לילד ביטחון ומאפשר לו לשלוט בסיטואציה. נפתחת בפניו גם האפשרות לשנות את החלטתו ולקבל החלטה חדשה אם הוא רוצה.


7. הסכמים

אחד הכלים ה האפקטיביים לעבודה עם ילדים (וגם מבוגרים) הוא הסכמים. הסכם שמקובל על כל הצדדים נותן ביטחון. הילד יודע מה מצופה ממנו, ויודע מה הוא ירוויח אם אכן יפעל לפי ההסכם. הוא גם יודע בדיוק מה קורה אם הוא לא יפעל לפי ההסכם ויודע איך לתקן במקרה ועשה טעות. הסכם בין ההורה לילד, או בין המורה לילד דורש הכנה מראש. אבל ברגע שקיים ההסכם, הילד ידע בדיוק איך להתנהג. כמובן שבאחריות המבוגר לאכוף את ההסכם.

פוסטים אחרונים

הצג הכול