הילדים אשר חווים יום יום את הביטוי של תפישה חינוכית זו הם המראה הטובה ביותר למה שאנחנו מנסים לעשות במרחב לפיתוח חינוך עתידי. תמצאו כאן משובים של ילדים הלומדים בתבנית החינוך המוזהב.

עיקרי הגישה – מפי הילדים:
מה מייחד בעיניכם את בית הספר הזה (תבנית החינוך המוזהב)?
(בבקשה השתדלו להגיד מה מיוחד בשבילכם כאן - לא בהשוואה או ביקורת על בתי"ס אחרים)
כיתה ח' - יש אמון – אם תפתח נושא שקשה לך, יקשיבו לך וינסו לעזור ולא יצחקו עליך. - דרך נושאי הלימודים אתה לומד גם על עצמך. - נותנים לך להיות מי שאתה. אתה לא צריך לרצות להיות מישהו אחר אלא עושה מה שאתה מאמין בו שיהיה לך נכון. - לא רק לימודים של מקצועות אלא גם לימודים לחיים, להיות אדם. - מכירים טוב, אפשר להרגיש בטוח שלא ישפטו אותך. - כאן אתה עוזר מרצונך, כל אחד נותן בדברים שהוא טוב בהם (לדוגמה: צוות הגברה) וגם עוזרים לו למצוא במה הוא טוב ויכול לתת מעצמו.
- לא רק לימוד אקדמי אלא הרבה נושאים אחרים – אמנויות, ניווט ספורטיבי...
כיתה ד'
- מקבלים כלים לחיים.
- בתבנית לא רק המורים מלמדים אלא גם הילדים הגדולים.
- אני מרגישה בטוחה שתמיד יש תמיכה ועזרה ורואים אותי אם אני צריכה משהו.
- לומדים להביע את דעתנו גם אם היא שונה מהדעה של כל השאר.
- אין תחרות ולא משווים בין ילדים. מה שחשוב זה ההתקדמות של כל אחד לפי עצמו.
- למורים החינוך יותר חשוב מאשר ההצטיינות בלימודים. "עדיף ללמוד שעור לחיים שלוקח זמן, מאשר עוד 5000 תרגילי חשבון" (ציטוט מכיתה א'!)
- בי"ס מלמד להתנהג בכבוד ולא לקלל ולהרביץ. אם קורה משהו מדברים עליו בכיתה ולא נותנים לו לעבור סתם.
- חשוב המאמץ והדרך, לא רק התוצאה.
כיתה ג' - אם קורה משהו לא טוב, לא מתעלמים ממנו אלא מטפלים בו. - מפרגנים. - לא רק מלמדים דברים בשעורים ונותנים משימות, גם מלמדים איך לעשות אותם. - חברים טובים מאד – לא רק בנות עם בנות ובנים עם בנים. - נותנים לילדים הזדמנות שניה ולא ישר מענישים או מוציאים אותם. - מלמדים לא רק מקצועות אלא להיות אזרחים טובים. - אין ציונים, ואז ילדים שלא הכי טובים בלימודים לא מפסיקים לנסות ואז הם משתפרים. - הילדים מנקים את בי"ס. - זה לא רק מי הכי טוב, אלא שכולם טובים ביחד. - זה בי"ס לא תחרותי.
ציטוטים ממכתבים של בוגרי תבנית החינוך המוזהב:
הבוגרים עוברים תהליך פרידה, שחלקו הינו כתיבת מכתב ל"תבנית החינוך המוזהב", אותו הם מקריאים בטקס הסיום. להלן כמה קטעים מתוך כמה מכתבי בוגרים:
יובל הרדוף
אם אני אצטרך להצביע על דבר אחד שלמדתי כאן, יהיה זה בלי שום ספק האמון שלמדתי לתת באנשים, לסמוך על אנשים שלא יעזבו אותי בזמנים קשים, לדעת שיש לי על מי להישען.
אני מסתכל חמש שנים לאחור ואני רואה אפרוח אפור ומפוחד, שרק רוצה לחזור לחיק אימו, שלא העז להראות את עצמו לעולם. ועכשיו, עכשיו אני רואה ברבור צעיר ואצילי, שיודע מה הוא שווה ולמה הוא מסוגל. הוא מותח את צווארו, מותח את כנפיו וקורא: "אני מוכן". הוא יודע שיש לו עוד דרך ארוכה, אבל הוא מוכן.
יהלי קידר
תבנית יקרה, את היית המקום בו גדלתי, נפתחתי, התבגרתי והשלמתי עם מי שאני. כל זה קרה כי תמיד הייתה אוזן קשבת ופתוחה. פה גיליתי שאנשים מקבלים אנשים גם פחות חזקים ותומכים בהם. פה שואפים לגילוי הפנימיות והרגש. לימדת אותי לקבל אנשים כמו שהם. את היית עמוד שדרה חזק שהחזיק את כולנו, ועכשיו אני מרגיש שעמוד השדרה האישי שלי כבר חזק דיו בשביל להסתדר לבד בכוחות עצמי. כל מה שעברתי פה חיזק אותי והפך אותי להיות מי שאני היום. אחרי כל התקופה הזאת אני מרגיש מוכן ובשל לדברים חדשים, מוכן להכול. אין משהו שיכול לפגוע בי או להזיז אותי מהמסלול שלי. אני יודע שלא אשים מסכות, אני אהיה מי שאני ומי שבא ברוך הבא.
אלה קלואג'
תבנית יקרה, כשבאתי אלייך, בכיתה ו', ישר שמת לב אליי. אני זוכרת שבאתי אלייך חלשה ובודדה. עזרת לי להתגבר על המון דברים, חיזקת אותי, ומצאת לי הרבה חברים. עזרת לי לימודית, פיזית ונפשית, לעבור את כל השנים האלה בכיף. אני עוזבת אותך, חזקה, אמיצה וגיבורה, למסע ארוך וקשה. אז אני רוצה להודות לך שעזרת לי ותמכת בי עד הסוף... כבר מתגעגעת...
גוני דור
כשהגעתי לבית הספר בכיתה ג', משהו הצליח לשאוב אותי לכאן, משהו קסום ולא מוסבר שיש במקום הזה... משהו שגורם לי במשך שבע שנים לקום עם חיוך ומלא חשק. שנותן לי מסגרת שמתאימה בדיוק לי, ביטחון מרגיע שנותן לי כל שנה את הדחיפה להתקדם עוד. זכיתי פה בחוויות ובאמונה ענקית בעצמי ובכל מה שאני מסוגלת לעשות. זכיתי להיות יום יום עם אנשים שעושים לי כל כך טוב על הלב. זכיתי לבלות שבע שנים במקום שאני מרגישה בו כל כך בנוח, מקום שמוציא ממני את כל מה שיש בי ומאפשר לי להיות פשוט אני.
אני מרגישה שזאת הייתה זכות ענקית ללמוד פה
ליאור שמריה
אני רוצה להגיד לך תודה תבנית, על כל מה שהענקת ולימדת אותי במהלך 10 השנים שלי איתך. 10 שנים מלאות של למידה. למידה על עצמי, למידה על הסביבה שלי ולמידה על החיים.
את לעולם לא וויתרת לי. לא לי ובטח לא עלי, גם כשלפעמים ויתרתי לעצמי. תמיד הראית לי את הדרך הנכונה בשבילי. עם השנים גדלתי והתבגרתי, ואת תמיד היית שם לצדי, למקרה שאפול. שמרת והגנת, אך מעולם לא חסכת ממני לטעות, ללמוד מה עשיתי לא נכון וראית איך אני משתפרת.
עכשיו כשאני עומדת לעזוב אני מרגישה מספיק מוכנה כדי ל"צאת החוצה"- אל העולם שמעבר.
שרין לוי
העברתי כאן שמונה שנים מהחיים שלי, שנים שאני אזכור לתמיד.
את לימדת אותי להתנהג בכבוד לסביבה שלי, להיות אדם טוב, ערכי, עוזר ותומך. לאהוב את האחר, את העולם ולפתוח את הלב שלי, את מי שאני ולתת מעצמי לסביבה. לימדת אותי לאהוב את עצמי ולהיות שלמה ובטוחה עם מי שאני. למדתי מה זאת חברות ואיך לדבר ולפתוח את הלב שלי לאנשים.
אצלך מצאתי את המוסיקה, שרתי וגיליתי עולם. עולם שאני יודעת שהוא המקום שלי, שזה איפה שאני רוצה לחיות בעתיד ואת לא מבינה כמה שאני מודה לך על זה. תמיד יש לך מקום שמור בלב שלי ואני לא אשכח אותך.
סלע נבות
תודה שנתת לי להיות חלק מקבוצה שמטרתה היא לא לנצח זה את זה או מישהו אחר אלא לתמוך זה בזה בדרך ליעד משותף. שבה היעד האישי לא סותר את היעד הקבוצתי. שלא כל התרוממות או שיפור חייבים לבוא על חשבון המישהו האחר. שבאמת יש מקום שבו "כולם בשביל אחד."
לב פרימן
אני מסיימת את בית הספר, אני עצובה ושמחה בו זמנית. אני אתגעגע לאנשים, אני אתגעגע לחוויות הקטנות, אני אתגעגע לבית הזה. אני גאה להיות בוגרת התבנית.
מאור רון
היום, אני יוצא מפה עם ערכים שאני יודע שלא כל בית ספר היה יכול לתת לי. למדתי לכבד גם אנשים שאני לא מכיר ולהיות פתוח לדברים חדשים, למדתי להקשיב לשקט, למדתי לזרום ולהיות ספונטני.
אז היום, תבנית יקרה, אני נפרד ממך בצער רב, ועם הרבה איכויות וערכים שיישארו איתי לאורך כל הדרך.
אמיר דאוד
את, התבנית לימדת אותי איך להעריך דברים שאני מקבל, את לימדת אותי שכשאני שם לעצמי מטרה אני הולך איתה עד הסוף ורק בדרך שלי.
Comments